גילויים על ההשפעה של הקרינה הסלולרית
מאת לוס נאווי
במאמר זה אציג את הגילויים האחרונים מהבדיקה האנרגטית של תרפיה אורגון בנושא הקרינה הסלולרית והשפעתה.
הטלפון הסלולרי הפך להיות חלק מהחיים שלנו. בלתי אפשרי היום לחשוב לחיות בלעדיו. כיום ההתמכרות דרך הטלפון הסלולרי להיות בקשר עם אנשים, להיות בקשר עם ידע מיידי הפכה להיות מחלה. לא ניתן כמובן להחזיר את הגלגל אחורנית ולכולנו יש את אותו הצורך...
במסגרת זו אנו חייבים להכיר מה הקרינה עושה לגוף שלנו, לנפש שלנו ובאופן יותר מדוייק לתא בגוף האדם.
אם ניזכר, לא מזמן הוקרן סרטון אירוני בו 5 טלפונים סלולריים שמצלצלים בו זמנים גרמו לביצה להתבשל....
באופן פסיכולוגי הטלפון נותן אשלייה שאתה חלק ממשהו. האדם הוא חברתי ואוהב להיות חלק מהחברה. זהו טבע האדם. הטלפון מאפשר לאדם להיות בקשר כל הזמן גם עם ידע, גם עם חברים, עם תמונות ואף להוות סוג של שחקן כדי שיראו אותו. כך הוא מרגיש חשוב או לא, בהתאם לכמות הלייקים שהוא מקבל.
אנשים אינם יודעים שהם בדכאון כי הם מרגישים נורמליים כיוון שכולם עושים זאת.
הטלפון עושה דיכוי לרצונות האמיתיים שלנו כי יותר קל לגשת לטלפון מאשר לעשות. בזמן שאני לא יודעת מה לעשות, כשמשעמם לי, אני מרימה את הטלפון כדי לשחק או להתקשר כי תמיד לא אאפשר לעצמי להיות בשעמום – יש לי את הטלפון! אז אני לא צריכה לשמוע את עצמי, להרגיש את עצמי כי יש לי את הטלפון –בוא נשחק בוא נהיה בקשר....
הבעיה שבזמנים האלה שאני חסרת מעש עולה הרשימה של הדברים שהתכוונתי לעשות ואז אני נכנסת לטלפון ואני לא עושה.
אנו מדברים בתרפיה אורגון על "מה בא לי?" זו תשוקת החיים ובלי תשוקת החיים אין אנרגית אורגון. האנרגיה של האורגניזם עובדת עם תשוקת החיים. ובעידן הטלפון אנו מתרחקים מכך כי הדבר היחידי שבא לי הוא להיות בטלפון: לא עם מה שעשיתי- אם עשיתי טוב או רע... לא עם מה שאני מרגישה.... בוא נוותר על "מה בא לי?" ונתחבר לטלפון, בוא לא נעבור קשיים של תקשורת עם אמא, עם אבא, עם הבן זוג, עם המשפחה... עדיף לשחק בטלפון – זה מקובל ולא דורש עימות מול הקשיים שלנו.
עשייה ולהיות בקשר עם "מה בא לי?" נהיה דבר רחוק מאד.
יש לי את המערה של עצמי וזה מקובל. בתמצות רב, זו הבעיה הפסיכולוגית שאנו רואים, אנו מפסיקים עשייה ועשייה היא חיים. ולא רק זאת, הדבר מבודד אותי מהסביבה ומבודד אותי מעצמי!
הדבר גורם לאנשים להיות בדכאון בלי להיות מודעים לכך אפילו.
דברנו בקצרה על ההשפעה הפסיכולוגית והחברתית שידועה לכולנו. נדבר עתה על ההשפעה של הקרינה הסלולרית על גוף האדם.
במהלך השנים האחרונות נוספו פציינטים רבים שהגיעו עם בעיות של צוואר תפוס, כאבי ראש ובלוטות לימפה נפוחות. באופן פיזי כשאנו בקשר פיזי עם הטלפון הסלולרי אנו עושים לחץ על עמוד השדרה ובמיוחד לצוואר. כפי שאנו יודעים דובר רבות על ההשפעה הפיזית של הישיבה מול המחשב על גוף האדם, עתה נוסף עוד גורם והוא הטלפון הסלולרי. הטלפון מקצין את כל ההשפעות הללו במיוחד על חוליות הצוואר שמערכת העצבים עוברת דרכם ומשפיעה על בלוטות כמו בלוטת התריס, על העיניים, אוזניים, על מערכת העצבים השולטת במערכת העיכול...כל אלו הם בלחץ תמידי – דבר שמעיק על חיי האדם.
בנוסף יש גם את ההשפעה של חוסר וקושי בראייה – אור הטלפונים משפיע לרעה על העיניים בשל ההתמקדות במכשיר.
דברנו איך הגוף מגיב על התנועה שחוזרת על עצמה בכל פעם שאני משתמשת בטלפון.
נמשיך ונפרט יותר על הקרינה והשפעתה.
כיום יש WIFI, אנטנות סלולריות והטלפון הסלולרי הוא כמו אנטנה קטנה שקולטת הכל.
מצד שני יש גם את הקרינה של הבטריה עצמה ולכן בסופו של דבר יש שני אלמנטים שהופכים את הטלפון לדבר בעל קרינה חזקה וכל כך עוצמתית ששום תא בגוף לא יכול להתמודד עם כך.
אם נהייה אמיתיים עם עצמנו, אנו ליד הטלפון בין 6-12 שעות ביממה. בנוסף, יש את כל אלו שמניחים את מכשיר הטלפון על הגוף (לדוגמא בכיס המכנס), אלו שמדברים ישירות עם המכשיר על האוזן או אלו שמדברים עם האוזניות וחושבים שלא קורה דבר אבל דרך האוזניים נכנסת קרינה ישירות למוח. למעשה לאדם יש קשר עם הטלפון פחות או יותר בין 6-12 שעות, נכון או לא?
לגוף האדם יש את האלקטרומגנטיות שלו, הקצב שלו, כמו יישות שחיה. לכל תא יש תנאים משלו ותנועה משלו אבל כשההשפעה מבחוץ היא קצב יותר אינטנסיבי של אלקטרומגנטים כמו למשל ידוע על השפעת הקרינה החשמלית הקרובה לבית וכתוצאה בעיות אסטמה, נשימה, לב, וזוהי רק קרינה חשמלית. לכן אם נוסיף לכך את הקרינה מהטלפונים הסלולריים אנו יכולים רק לדמיין כמה מאמץ תא האדם צריך לעשות בשביל להתעקש על הקצב האלקטרומגנטי הטבעי ולסיים בבריאות.
גיליתי לאחרונה, מעבר לדברים הידועים, כמה קשה לעבוד באופן אנרגטי עם קשיים אלו כשאנו מדברים על אנרגית החיים, כמה קשה לעבוד כשיש כל כך הרבה קרינה ומאמץ כל כך גדול של הגוף להתמודד עם קצב אחר. האיזון האנרגטי של האדם, כמו קונצרט של מוזיקה, מזייף.
כשאני בודקת ומבקשת את האנרגיה של קרינת הטלפונים מה שקורה לא יאומן... אפשר לראות את הקרינה בתוך הגידים של הידיים, אפשר לראות זאת בלימפה של בתי השחי, של בלוטות הרוק, במח עצמות של הלסתות, במח עצמות של הראש, בנוזלי המוח ובמוח עצמו.
במפה אנרגטית כזו, מעבר של 'להיות בהלם'..., ולראות כמה משפיעה הקרינה על המצב הבריאותי או החולי של האדם, הדבר דורש מעצמי לחזק את הטיפולים ולחזק ייעוד של כל תא בגוף להיות חזק מול ההשפעה החיצונית של הקרינה. דבר שמצליח בטיפול והאדם באמת מתחיל להיות עם מערכת אנרגטית הזורמת עם קונצרט החיים.
אבל מה קורה אח"כ? האדם קם והדבר הראשון שעושה הוא לקחת את הטלפון. בתור תרפיסטים אנו מחוייבים לחפש דרכים של ריפוי ובתוך ההתמכרות הזו הדבר ההכרחי והצורך הוא רק לתת מודעות להשפעה של הטלפון ולעשות גבולות לעשות "דיאטה מהטלפון"!
לכן "דיאטה מהטלפון" היא לנסות, בהקדם האפשרי, להיות רחוק מהטלפון למשך שעתיים, לקחת אותו רק כל שעתיים כדי לראות מה התעדכן ולהיות מודע למה שקורה לי: כמה אני מתגעגע, מה אני עושה עם השעמום?
אבל גם תרגישו הקלה ויותר אנרגיה בגוף. אז תבחרו...
היום אנשים סובלים מעייפות יתר לא רק בגלל קצב החיים שלהם אלא גם בגלל שנדרש המון כח להתמודד מול ההשפעה הקיצונית של הקרינה. גם הקרינה הכללית שבאוויר וגם הקרינה שאנו בוחרים בה כמו הטלפון שנמצא על ידנו תמידית והמחוייבות הפסיכולוגית שאני חייב לענות ולדעת.
וכמו שאני מודעת לדיאטה להפחית בשר, גלוטן, חלב...האחריות של להתרחק מעט מהטלפון שייכת לאותו תקנון כיוון שהטלפון הורס חיים, הורס פוטנציאל אמיתי של החיים.
דבר נוסף שגיליתי בבדיקה אנרגטית של השפעת הקרינה הוא מה שקורה להיפותלמוס שצריך להתמודד עם כל החשיבה שלנו אשר בוודאי היא אובססיבית עם ההתמכרות לסלולרי ובנוסף עם הצריכה שלכל החומרים המהונדסים והרעלים. ההיפותלמוס מתחיל להיות בחוסר איזון. הוא מפחד ולא יודע איך לתרגם כל זאת בשביל ליישם איזון של מטבוליזם בריא.
לכך אני קוראת בשפה של תרפיה אורגון: הפחד לקבל אחריות על החשיבה ולתרגם אותה להורמונים.
אפשר דרך הטיפול לאזן כל פעם את ההיפותלמוס ולשים אותו בדרך הבריאה של ייצור הורמונלי הרמוני ולאפשר לו לשרוד בימים אלה...
הצלחנו עם זה ומקרים רבים של שיער יתר, זיעת יתר, גלי חום ועוד מתאזנים אבל היום ההשפעה שדיברנו עליה עוד דורשת מאיתנו עבודה על הנושא.
עם כך אני רוצה לסיים שלא פלא שיש כל כך הרבה מחלות אוטואימוניות, כאבי ראש, שיש לנו חוסר ריכוז, שאנו לא זוכרים וכו'.
ולכן במצב הנוכחי יש לנו שלוש אפשרויות:
1. לשמור על החשיבה שאני מאמין לרגשות שלי ומה שקורה לי, שאני האדון של עצמי.
2. לעשות דיאטה של הסלולרי ולנסות לא לגעת בו כל רגע או להיות קרוב אליו כל הזמן (ללכת לעבודה עם הסלולרי בכיס המכנס, בוודאי לא לישון צמוד לסלולר) לשים גבולות!
3. להתחיל לשדר לגוף שאני עומד/ת להיות מוטנט כמו צורה תחתונה של שינוי הישרדותי מול ההשפעה החיצונית.
הנשמה של האדם תדע לעשות את התיקון לא משנה אם אנו מוטנטים או אם אנו בריאים או חולים. הנשמה של האדם היא אהבה ואור והיא תסתדר בסופו של דבר בכל השינויים הדרסטיים שאנו חווים אותם.