הקשר שבין תרופות לאלצהיימר
מאת לוס נאווי
למה בשנים האחרונות יש עוד ועוד מקרי אלצהיימר, פרקינסון ודימנסיה?
ולמה הרופאים לא מיידעים על סכנות התרופות היומיומיות ולמה זה משפיע על ילדנו?
מחלת האלצהיימר הגיעה לממדים של מגיפה. במחקרים האחרונים שפורסמו (כגון מחקר ארוך טווח של university of Washington and Group Health) מתברר שיש הרבה סוגים של תרופות יומיומיות כמו תרופות נוגדות כולסטרול, תרופות נגד לחץ דם, אנטיהיסטמינים, תרופות פסיכיאטריות, תרופות הרגעה, תרופות נגד כאבים תרופות לתסמונת המעי הרגיז (IBS) ותרופות שלפוחית השתן שאם לוקחים אותן לזמן ממושך עלולות לגרום לאלצהיימר, דמנציה וכו'.
על איזה תרופות אנחנו מדברים?
אלו תרופות anticholinergi. התרופות האנטי-כולינרגיות שעלולות להשפיע על המוח הן תרופות אנטי-היסטמינים, תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות ועוד:
תרופות נגד אלרגיה אנטי-היסטמינים כמו:
דיפנהידרמין(Benadryl)
chlorpheniramine (Chlor-tab, Aller-Chlor)
תרופות לנדודי שינה עם : diphenhydramine כמו:
Unisom, Advil PM ו Tylenol PM
תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות כמו:
doxepin (Silenor), nortriptyline (Pamelor) ו amitriptyline (Elavil), paroxetine, bupropion
תרופות לתסמונת המעי הרגיז כמו:
hyoscyamine (Levsin) ו dicyclomine (Bentyl)
תרופות לשלפוחית השתן כמו:
Enablex, Ditropan, Detrol, Sanctura, Vesicare ו Toviaz
amitriptyline, paroxetine, bupropion oxybutynin ו tolterodine
תרופות לטיפול ברפלוקס כמו:
מעכבי משאבת פרוטון לטיפול ב- acid reflux או ב- GERD כמו אומפרזול (Prilosec), lansoprazole (Prevacid), esomeprazole (Nexium) ופנטופראזול (פרוטוניקס)
תרופות כאבים אופיואידים כמו:
מורפין, הידרוקודון (Vicodin), hydromorphone (Dilaudid) ו fentanyl
תרופות בנזודיאזפינים לא טיפוסיות לנדודי שינה:
תרופות נדודי שינה בקבוצה של תרופות הידועות כמו benzodiazepines כמו Ambien (zolpidem), סונטה (זלפלון) ו Lunesta (eszopiclone)
תרופות נגד כולסטרול
Atorvastatina (Lipitor), fluvastatina (Lescol), lovastatina (Mevacor), pravastatina (Pravachol), rosuvastatina (Crestor) y simvastatina (Zocor)
Advicor (lovastatina con niacina) – Abbott , Altoprev (lovastatina) – Shionogi Pharma
Caduet [atorvastatina con amlodipina (Norvasc)] – Pfizer
Vytorin (ezetimiba/simvastatina) – Merck/Schering-Plough
כיום יש ילדים רבים עם מחלות אוטואימוניות כמו אסטמה של העור, אסטמה, מחלת פאפא וכו' אשר תשובת הרופאים עבורם היא לקחת אנטיהיסטמינים לכל החיים. האם הם באמת אחראים על מה שיכול להיגרם לילדים אלו בעתיד? כאן לא מדובר רק על אנשים זקנים אלא גם על הילדים שלנו והאחריות שאנו לוקחים על חיינו מול מערכת הבריאות כיוון שהרופא לא לוקח אחריות על העתיד של החולה וזו עובדה!
עלינו לקחת את הוראות הרופא כתשובה לסימפטומים של הבעיה ולא לשורש הבעיה וכשמטפלים בסימפטומים הסכנה היא כפולה לבריאות של גוף האדם. גם המחלה שלא נרפאה וגם ההרס שתרופות אלו עושות.
היום לרפואה הקונבנציונלית יש את כל ההיסטוריה של האדם כדי לדייק את שורש הבעייה. אבל הם לא חוקרים את שורש הבעייה אלא השתקת הסימפטום (השתקת התלונה) כיוון שזה יותר רווחי לחברות התרופות! לייצר מחלות יותר רווחי להם ונותן להם כח ושליטה על בני האדם.