top of page

חיבור האדם. דיבור-חיבור

מאת לוס נאווי

כשאנו מדברים על הזמן הזה, הזמן החדש שלנו, אנו יכולים לציין שכן! יש עולם חדש לא רק במדינת ישראל, אלא, בכל העולם.

שברו לנו את השגרה, הכניסו אותנו לפחד, הכניסו אותנו לחרדה, לחוסר וודאות, לקושי כלכלי. כן, יש לנו עידן חדש! לכן לא צריך לעשות ספקולציות ש"אוטוטו צבא" ו"אוטוטו הסינים יכבשו אותנו" ו"אוטוטו ישימו צ'יפים" ו"אוטוטו 5G " כי זה כבר קיים! אנחנו לא אותו דבר! 

הכניסו לנו את חוסר הודאות כלפי עצמנו: מי אני? מה התפקיד שלי? איך לעשות את היעוד שלי?

ודאי, הזמן הזה מלווה בהפעלת כח על האדם. עד כמה אני מאמינה לחדשות? עד כמה אני מאמינה כמה מתים היו? 'כאילו' התעניינתי כמה מתים היו ב 2017 או ב 2013...

ומה שאני פוגשת כל הזמן הוא:  איך להמשיך.... אנו לא ממשיכים! אנחנו בתוך שינויים! ובתור תרפיסטים אנו צריכים לגרום לאדם לחפש באלו דרכים לבטא את הייעוד שלו.

אנחנו במקום ראשון לטיפול באדם! אנחנו תרפיסטים, אנחנו כאן כדי לפתוח את האדם להנות מהחיים, להנות מהרגשות, מהתחושות שלו, אנחנו כאן כדי לחבר אותו ולרפא אותו.

במקום זה אני פוגשת כל הזמן את הצורך לחבר את האדם שוב לייעוד. אז תשימו לב: אנו לא כל כך יודעים, חוץ מלעבוד בביורגונומי ולבקש טראומות בשלושת קווי הייעוד ולטפל שם, איך להרים את האדם. עד שאנו לא נדרוש ממנו את המודעות עד להיכן לרדת ולהוביל אותו ביד שזה בסדר... זה בסדר...

כלומר העידן החדש במובן חיי הייעוד של האדם עובר גם שינויים, דורש פי שניים אנרגיה, וויתור על הקונספט להיות גדול, להיות In, להיות במודה, להיות מה שהחברה דורשת ממני, לוותר על החלומות של האגו מה אני צריך להיות ולהיות מי שאני☺

כלומר הזמן הזה דורש מאיתנו להגן עוד יותר על הלגיטימציה והאפשרות להיות מי שאני באמת!  זו התשובה מול הדיכוי, זו המהפכה האמיתית, זה הבלפור שלנו בתוכנו!

אני לא מבקשת מהממשלה, אלא, מהממשלה בתוכי. מי ששלט בי בתוך המח כמו ראש הממשלה, כמו מה זה לגיטימי ומה לא, נפל.  זו המהפכה האמיתית!

אם אנחנו לא נוגעים באמת ואם אנחנו לא עושים משהו כדי לגלות את האמת של האדם שאנו מטפלים בו, לא ניתן לבנות את הקו של הייעוד.  אם נעבוד רק בביורגונומי זו עבודת אלילים ולא מודעות וזו לא העבודה של תרפיה אורגון.

לכן המודעות זו הרכבת שמובילה אותי בתור תרפיסטית- המודעות לאמת של האדם והאמת שלי- לתת לייעוד להיות קו חזק בתוך המערכת האנרגטית.  אבל... בתוך הקונסטלציה הזו יש דיבור על כמה אני מסכן... כמה עושים לי וכמה "הוא אשם", "כמה אחרים אשמים וכמה אני קטן ומסכן"  וכמעט כל הפציינטים באים עם תפאורה של קורבן דבר שצריך ל'נפנף' אותו משולחן העבודה של הטיפולים ולקחת רק דבר אחד שהאדם מדבר על הקורבנות על כמה הוא מסכן, שחסר לו כלים להתמודד עם הקורבנות ועם הקושי להשתנות.

הקושי הזה יכול להיות ענן שחור שאנו צריכים לתת לו יד ולעבור דרכו ואם אני מסרבת לעשות עבודה זו ואני נותנת תשובות כמו 'אתה מרגיש לא טוב כי אין לך משלים' או 'כי הצאקרה שבורה' או 'כי אכלת חומוס שמקולקל' אני משקרת לו. בתור תרפיסטים אנו לא עוזרים לו  לגדול, לא עוזרים לו לגלות את האמת שבתוכו.

כן, כאבי לידה הם כואבים אין ספק.

עלינו לתת לו הרגשה שהוא לא לבד שם, שאנו שם בשבילו, שכל העולם עובר אותו תהליך כמוהו, גם אנחנו בתור תרפיסטים עוברים את זה.

לכן המקום של הקורבנות יכול להיות בדיבור כמו 'אני בדכאון', 'לא בא לי לעשות שום דבר', 'כל דבר שאני רוצה לעשות בלתי אפשרי בגלל המצב כמו נסיעות, תכניות של עבודה וכו ' . שם גם מסתירים את הדיאלוג שאני מסכן וסובל את הזמן הזה. הדכאון גם גופני... אנו יכולים לתת לו ויטמינים אבל בלי מודעות לא נרפא אותו... 

כן זה קשה מאד לתת מודעות כשהכל בשאלה וזו בדיוק הנקודה שאנו חייבים לגעת בה, שהכל הוא בשאלה ושם אנו זורמים. לזרום, זה להיות בשאלה! וכמו שלמדנו בתרפיה אפשר להפוך כל קושי . בוא נהפוך את הדבר הקשה ונשתמש בו כמו סלטה לגדילה. אולי היינו צריכים בעיטה בישבן... שהכל היה ברור, עכשיו צריך לעבוד בשביל החיים שלנו, לפחות מי שרוצה ושם אנו צריכים לשים את הפציינטים.

 

לדעת שיש לנו רק דבר אחד: להיות מודע שהאדם הוא החיה הכי מדהימה שיש בעולם הזה.

שהוא החיה הכי תמימה שאפשר לנהל ע"י דת, ע"י חדשות, ע"י הודעות של הרופא.

אבל הפלנטה שלנו גודלת ויחד איתו גודל האדם!

 

אם אני נותן לעצמי שינהלו אותי אז אני לא יכול להיות במודעות. אם אני שואלת את ראש הממשלה, המח שלי, על כל האינפורמציה שאני מקבלת, אני הופכת להיות אדם חכם במודעות.

כשאני במודעות ובשאלה, האנרגיה שלי פתוחה.

אני יכולה לטלטל עצמי לשם אבל אני חוזרת ושואלת היטב אם מה שאני מאמינה נכון. וכמו שנאמר קודם להיות פתוח באופן אנרגטי זה לתת לקו של הייעוד את ה ! welcome  את האפשרות להיכנס לתוך המערכת שלי ומשם לחתוך את כל החוטים שמפריעים למה שבאתי לעשות בעולם הזה.

המטרה שלנו כתרפיסטים להפוך את האדם לאמיתי .

זה הזמן! הזמן תמיד מבורך! הזמן הזה מביא לי באופן יותר חזק את המקום להיות בשאלה עם הכל, אפילו עם עצמי.

אז כמו שאתם רואים העזרה שלנו לבני אדם בחיבור שלו מתחילה עם המורכבות שלי בחיים שלי בעולם הזה ומה העולם הזה צריך ממני. מורכבות של איך לבצע את הדיאלוג ולחפש את האמת בתוכו ולעבוד עם זה.

זכרו שתמיד יש עזרה!
                          -להגיע לריפוי של הקווים האנרגטיים,
                          -ובעבודה הפיזית לסדר את החוטים האנרגטיים,
                          - ולבסוף להסתכל לאדם בנשמה שלו ולתת לו את הברכה 

 

וכמה זה יפה לראות את הנשמה של המטופל בסוף הטיפול☺

bottom of page